מחקר בבית הספר לחינוך

סגנונות מנהיגות, ערכים תרבותיים ומחויבות ארגונית בקרב מורים

בבתי הספר תיכוניים בחברה הערבית בישראל

מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק את הקשרים בין  סגנוני מנהיגות (מעצבת ומתגמלת), ומשתנים דמוגרפים (מין, עדה, השכלה, גיל ותק וכדומה) וממדי הערכים התרבותיים (מרחק מסמכות, אינדיבידואליזם/ קולקטיביזם, נשיות/גבריות והימנעות מאי ודאות)  לבין ממדי מחויבות ארגונית (רגשית, נורמטיבית ומתמשכת) בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים בחברה הערבית בישראל. הרציונל העומד בבסיס מחקר זה, הוא לאפיין את סגנונות המנהיגות האפקטיביים הגורמים להעלאת רמת המחויבות הבית ספרית בקונטקסט התרבותי בקרב המורים התיכוניים במערכת החינוך הערבית בישראל. שאלת המחקר המרכזית: מהי מידת הקשר בין סגנוני מנהיגות של מנהלי לבין ממדי המחויבות הארגונית בתיווך הערכים התרבותיים בקרב מורים בבית ספר תיכוניים ערבים?

איכות חיי העבודה, ערכים תרבותיים וערכי עבודה אסלאמיים בקרב מורי בתי ספר תיכוניים במערכת החינוך הערבית בישראל

שמי אפנאן עואד חאג' עלי, דוקטורנטית בחוג לחינוך אונ' בן גוריון, מנחה  פרופ' אסמעיל אבו סעד. אני עוסקת בבחינת הקשר בין ערכי העבודה האסלאמיים לבין איכות חיי העבודה כפי שהיא נתפסת על ידי מורים בבתי ספר תיכוניים ערביים, ואת מאפייני הערכים התרבותיים במערכת החינוך הערבית העל יסודית בישראל.

אציין כי, איכות חיי העבודה טמונה בהשפעתה הפוטנציאלית על רווחת העובד ובריאותו, על רווחת החברה וערכיה ועל תוצאות ארגוניות. המדגם, כולל מורי תיכון העובדים בבתי ספר תיכון משני איזורים בארץ, הדרום והצפון. כאשר, מחוז הצפון מייצג את האוכלוסייה הערבית בישראל הכוללת שלוש עדות; מוסלמים, נוצרים ודרוזים. לצורך בחינת שאלות המחקר והקשרים בין המשתנים אני מבצעת עיבודים סטטיסטיים מזה; עריכת מבחנים רב משתנים דוגמת ניתוח גורמים, ניתוחי MANOVA , ניתוחי רגרסיה, וניתוחי SEM תוך כדי שימוש בתוכנת SPSS ותוכנת AMOS.

"בין מחויבות משפחתית לאוטונומיה אישית- שינויים ערכיים וזהותיים בקרב שלושה דורות נשים במשפחות ישראליות ממוצא אתיופי"

מחקר זה הינו מחקר משולב המבקש לבחון את השינויים הערכיים והזהותיים בקרב שלושה דורות של נשים ממוצא אתיופי שמשפחתן היגרה לישראל בשנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת. מסגרת העבודה התיאורטית הינה תיאוריית השינוי החברתי והשינוי ההתפתחותי של Greenfield (2009).

מטרת המחקר הינה לתאר את המשמעות שהנשים מייחסות לחיים באתיופיה לעומת ישראל ותפיסתן את השינויים הערכיים והזהותיים שחוו. בנוסף המחקר מבקש לבחון האם קיים שוני בתפיסה הבינדורית את השינויים הערכיים.

רוטינות הוראה ולמידה ותרומתן לאפקטיביות בית הספר

בהנחיית פרופ' דורית טובין.

המחקר עוסק בחקר תהליכי הוראה ולמידה במטרה להבין את האופן בו הם מאורגנים כרוטינות ארגוניות, את יחסי הגומלין ביניהם, ואת האופן בו הם תורמים לאפקטיביות הארגון הבית ספרי.  למרות ריבוי תהליכי הוראה ולמידה, הלחץ הגובר לסטנדרטיזציה והישגים והמשאבים הרבים המושקעים בכך, בתי ספר רבים מגלים רק אפקטיביות חלקית בקידום הישגי התלמידים. מחקר זה מציע הסבר לפער כי הבעיה נובעת ממבנה לא מספיק מאורגן של תהליכי הוראה ולמידה ורוטינות עבודה בעלות חיבורים רופפים. המחקר מתבסס על תיאוריית הרוטינה הארגונית מתוך הנחה כי הבנת מערך הרוטינות של הוראה ולמידה יוכלו לסייע בהבנת הפעולות הנדרשות לצורך הכנסת שינוי ושיפור בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר.

פרקטיקות הוריות המנבאות מוטיבציה לימודית, תפקוד רגשי ויחסים במשפחות מתבגרים: מחקר אורך

מחקרי הינו מחקר אורך המתבסס על תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-determination theory; SDT; Ryan& Deci, 2017) ומתמקד בהשפעותיהן של שלוש פרקטיקות הוריות (Assor, Roth, & Deci, 2004). התניית יחס הורי מקבל בהישג אקדמי (PACR), תמיכה באוטונומיה בתחום הלימודי (PAAS) והדגמת ערך פנימי (IVD), לאורך זמן בשלושה תחומים בחיי הילד: מוטיבציה לימודית; רמת תפקוד רגשי המתבטאת בעוצמת תחושות כגון: דיכאון, חרדה והיעדר חיוניות; ויחסים במשפחה הבאים לידי ביטוי במידת השיתוף וההסתרה בין המתבגרים לאימהותיהם, יחס אמביוולנטי של המתבגרים לאימהותיהם ויחסי האחים במשפחה. במחקר משתתפים תלמידים בכיתות ח'-י', אימהותיהם, ואחיהם/אחיותיהם.

למה הן פורשות? חוויות ופרשנות של תלמידות יהודיות וערביות בתחומי המדעים המדויקים

בהנחייתם של ד"ר הללי פינסון וד"ר יריב פניגר.

הספרות המחקרית מלמדת על פער מגדרי מתמשך במקצועות הSTEM: מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה במדינות המערביות. בישראל, נמצא פער דומה בבתי הספר היהודיים. לעומת זאת, בבתי הספר הערביים, הפער מצטמצם ואף מתהפך, בדומה למציאות בחברות מתפתחות אחרות. המחקר הנוכחי הוא מחקר פמיניסטי איכותני-נרטיבי השוואתי, הבוחן את הנרטיבים של תלמידות יהודיות וערביות באשר ללימודיהן במקצועות פיזיקה ומדעי המחשב. מטרת המחקר היא להעמיק את ההבנה לגבי חוויותיהן של תלמידות פיזיקה ומדעי המחשב מסביבות תרבותיות וסוציו-אקונומיות שונות, ופרשנותן לגבי הגורמים המעודדים את התמדתן במקצועות אלו לעומת הגורמים לפרישה של חלקן.

הקשר בין ויסות רגשות, אמפתיה ותמיכה במדיניות פייסנית, במסגרת קונפליקטים בין קבוצתיים

בהנחיית פרופ' גיא רוט.

המחקר עוסק בקשר שבין ויסות רגשות, אמפתיה ותמיכה במדיניות פייסנית במסגרת קונפליקטים בין-קבוצות. ההשערה הנבחנת במחקר היא כי ויסות רגשות אינטגרטיבי, המתייחס לנטייה להפנות קשב לא שיפוטי לרגשות שליליים ולחקור את הסיבות להם, עשוי לאפשר הזדהות עם כאב של אחרים ולכן יכול לתרום לתמיכה במדיניות פייסנית, בקונטקסט של קונפליקט מתמשך. בבסיס ההשערה, ההנחה כי ויסות אינטגרטיבי מערב קבלה של האדם את רגשותיו, ובדרך זו סולל את הדרך להכרה ולהזדהות עם רגשותיו השליליים של האחר. המחקר הינו מבין הראשונים לבחון את תרומתו של הויסות האינטגרטיבי לפתרון קונפליקטים בין-קבוצות, לאור הפוטנציאל שלו לעורר אמפתיה כלפי חברים מקבוצת החוץ, תגובה רגשית המהווה מנבא משמעותי לתמיכה במדיניות פיוס.

המחקר ינסה להתחיל לענות על השאלה האם קיום של תחושת מצפן פנימי אותנטי הוא בבחינת צורך בסיסי, על פי הקריטריונים שמציגים דסי וראיין בספרם האחרון (2017). המצפן הפנימי האותנטי (Authentic Inner Compass; AIC) הינו מושג חדש, המעוגן בתיאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2017), ומוגדר כתחושה שהאדם יודע מה באמת חשוב לו ומה הוא מעריך; דהיינו, תחושה שיש לאדם ערכים, שאיפות, נטיות עניין ומטרות אשר נותנים לו כוון בחייו, נחווים כאוטונומיים ואותנטיים, ומאפשרים תכנון וההכוונה עצמית במצבי בחירה (Assor, 2018). על פי עשור (2018), החוויה של קיום מצפן פנימי אותנטי, הינה מרכיב חיוני של הצורך הבסיסי באוטונומיה.

קידום מטרות רגשיות על ידי הורים באופן תומך אוטונומיה וכופה, והשפעתו על איכות ויסות הרגשות של ילדים: מחקר פרוספקטיבי.

המחקר שלי הינו מחקר אורך הבוחן בשלוש נקודות זמן (אחת לחצי שנה), את ההשפעה של קידום מטרות רגשיות על ידי הורים באופן תומך אוטונומיה או כופה, על האופן בו הילדים מאמצים את המטרות, מפנימים אותן ומיישמים אותן לאורך זמן בהתמודדות עם סיטואציות הדורשות לווסת את רגשותיהם (התמודדות עם כעס). המחקר כולל דיווח עצמי באמצעות שאלונים של ההורים (אימהות ואבות) ושל ילדיהם בגילאי 9-12. מחקר זה מעוגן בתיאוריית ההכוונה העצמית (SDT), כשהטענה המרכזית הינה, שניתן להציב מטרות רגשיות בשני אופנים, תומך אוטונומיה וכופה, והאופן שבו מוצבת המטרה משפיע באופן דיפרנציאלי על תחושת האוטונומיה של הילד ביחס לוויסות רגשות, על המוטיבציה שלו לעשות כך ועל איכות ויסות הרגשות שלו לאורך זמן.

המחקר בוחן את השפעתו של איום קיומי על שני סוגים של ערכים פרו חברתיים, בנובלנטיות ואוניברסליזם. על מנת להבין את המשתנים העומדים בבסיס תגובות פרו-חברתיות שונות לאיום קיומי, אני משלבת במחקר זה בין תאוריית הערכים של שוורץ לבין תיאוריית ניהול האימה. באופן ספציפי, אני מבחינה בין השפעותיו השונות של איום קיומי על סוגים שונים של ערכים פרו חברתיים. השערתי היא כי איום קיומי מוביל לשינוי ערכים והתנהגויות פרו חברתיים, וכי לסוג הערך הפרו חברתי, לאוריינטציה הפוליטית של אלו החשופים לאיום קיומי ולמקור האיום, חשיבות רבה להבנת שינויים אלה.

אני דוקטורנטית במעבדה לחקר הפדגוגיה. בשנתיים הראשונות של המהלך הנחיתי את קהילת שפה במשותף עם מדריכות מחוזיות. השנה אני מרכזת את מערך ההנחיה וחלק מצוות הניהול של המהלך. נושא המחקר שלי הוא השתתפות מורים ותיקים בצד צעירים בישיבות צוות והשפעת ההשתתפות על מיצוב המורים, על הדינמיקה ההיררכית בצוות ועל מידת החקרנות ופוריות השיח. בעברי שימשתי כמורה ומדריכה מחוזית לתנ"ך בתיכון "מבואות הנגב" בקיבוץ שובל. אני גם משמשת מנחה ביחידה לקידום המקצועיות בחינוך, מעבירה סדנאות הכשרה לפרחי הוראה -- סדנה דידקטית במקרא וסדנה בחינוך וניהול כיתה. בין היתר, אני גם מסייעת בקידום הטמעת ניתוח סוגיות לאור ייצוגים מתוך הכיתה כחלק מתכנית הכשרת מורים.​

אילמות סלקטיבית בראי מודל המערכות האקולוגיות להתפתחות הילד

בהנחיית ד"ר אורטל סלובודין.

המחקר שלי מנסה לשרטט מודל אקולוגי- תרבותי של התופעה המוגדרת כאילמות סלקטיבית. אילמות סלקטי​בית הינה הפרעת חרדה חברתית של הילדוּת שבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת לדבר בסיטואציות חברתיות. המחקר מתבסס על תיאורית המודל האקולוגי של ברונפנברנר ומבחין בין ארבעה מעגלים קונצנטריים המגדירים את המערכות שסובבות את חייו של הילד ואת השפעתן על נתיבי ההתפתחות שלו.  באופן ספציפי, מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח מודל תיאורטי שיטתי, הבוחן את תרומת של משתנים אישיותיים, משפחתיים, תרבותיים ואקולוגיים להתפתחותה ושימורה של הפרעת האילמות הסלקטיבית.

בין מורה למנהל: הביטוס והון בתהליכי הכשרה לניהול

 בהנחיית פרופ' דורית טובין.

רוב המחקר בעולם כיום עוסק בתכנית הכשרת מנהלים ומה היא מספקת ללומד, אך מעט מאוד נחקר על נקודת המבט של הלומד ומה הוא לוקח מהתהליך הלמידה. המח​קר הנוכחי מבקש לחדד את נקודת המבט של הלומד בתכנית הכשרת מנהלים ומתמקד בחקר הזיקה בין ההביטוס וסוגי ההון לבין האופן בו פרחי הניהול מזהים משתמשים ונעזרים באירועים שונים במהלך ההכשרה כהזדמנויות ללמידה ולהתפתחות אישית ומקצועית לקראת תפקיד המנהל. מדובר במחקר אורך איכותני המורכב משלושה מוקדים- לפני תכנית ההכשרה, בסיומה ושנה לאחר סיומה. התוצאות מלמדות על ארבע טיפוסים מרכזיים הנעים על שני צירים מרכזיים של ניתוח- ביטחון בפוזיציה  ניהולית וחשיבה מערכתית המלמדים על הקשר שבין ההביטוס ותהליך למידה.

גורמים מעכבים ותומכים בשילוב משחק דיגיטלי בהוראה ובלמידה בבית ספר תיכון

בהנחיית: פרופ' דורית טובין

המחקר בוחן את הגורמים והמנגנונים המעכבים והמעודדים שילוב של משחק דיגיטלי בהוראה ובלמידה, בראי התאוריה המוסדית החדשה. לפי תאוריה זו, בעוד שתהליכי ההוראה והלמידה המסורתיים מוסתרים מעיני הסביבה ומנצלים את רוב משאבי בית הספר, שילוב חדשנות טכנולוגית כמו משחק דיגיטלי, מתנהלת במישור הסמלי, בהיקף קטן, תוך שיווק משמעותי לסביבה. כך מציג בית הספר חדשנות לסביבתו, אך מונע מחדשנות זו לחלחל לתהליכי הליבה המסורתיים של הלמידה וההוראה. במחקר יעשה שימוש במתודת משולבת של שיטות כמותיות ואיכותניות. ממצאי המחקר יסייעו להעמיק את ההבנה התיאורטית לגבי המנגנונים המעורבים בשילוב ו/או דחיה של חדשנות טכנולוגית ולגיבוש תובנות מעשיות לגבי הדרך האופטימלית לשילוב הוראה ולמידה מבוססת משחק דיגיטלי.

חוויות אינטגרציה של ילדי פליטים בבתי ספר יסודיים בקמפלה, אוגנדה

שמי מניה (מריה) כגן, דוקטורנטית במחלקה לחינוך ובמרכז אפריקה על שם תמר גולן ז״ל באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתן של ד"ר הללי פינסון ופרופ' לין שלר.

המחקר שלי עוסק בחוויות אינטגרציה של ילדי פליטים בבתי ספר יסודיים בקמפלה, אוגנדה. אני מאמינה שמחקר כזה יכול ללמד אותנו רבות לא רק על החברה באוגנדה ועל התמודדויות של מערכת חינוך עם הגירה מסיבית מחוץ למערב, אלא גם להרחיב את הבנתינו על מהי אזרחות, השתייכות וילדות. המחקר מתבסס על עבודה אתנוגרפית בשלושה בתי ספר יסודיים בקמפלה, וכלל תצפיות, ראיונות עם ילדים, מורים והורים ופרויקט צילום עם חלק מהתלמידים.

התחום שאני חוקר הוא פדגוגיה דיאלוגית, המדגישה את איכות הדיבור והתקשורת של מורים ותלמידים כמניעה ומזינה למידה, חשיבה, ביטוי עצמי וערכים של כבוד ושוויון. אני מתמקד במפגש בין העקרונות והפרקטיקות הדיאלוגיות ובין ההקשרים החברתיים והתרבותיים העוטפים כיתות, מורים ותלמידים בחינוך הציבורי, ובחינה ביקורתית של תהליכי שינוי בהקשר זה. אני מנתח נתונים במתודות אתנוגרפיות בלשניות שתועדו במסגרת שותפות מחקר-שדה – שותפות בה אני בעצמי אחד מהחוקרים-השותפים. שותפות זו מתמקדת בדיאלוג לימודי פורה בהוראת העברית בכיתות ד'-ו'. בין היתר, אני בוחן עמדות קריאה של מורות ביחס לטקסטים מתכנית הלימודים וכיצד עמדות אלו נפגשות עם עמדות דיאלוגיות ובמתחים שסביב הניסיונות לכינון נורמות שיח דיאלוגיות בכיתה.​

התנהגות הגננת כמנבאת התפתחות משאבים אוטונומיים והסתגלות של ילדי-גן.

בהנחיית פרופ' עידית כץ

תחת ההנחות התיאורטיות של תאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2019), שאלתי האם גננת התומכת בצרכים הפסיכולוגיים של ילדי גן בגילאי 4-6,  מקדמת את ההתפתחות של משאבים אוטונומיים כגון: אותנטיות, יצירתיות ומעורבות יוזמת, אצל הילדים ובכך מקדמת את  ההסתגלות  חברתית-רגשית שלהם לסביבת הגן. לצורך המחקר פיתחתי ותיקפתי כלים מתאימים לבחינת שאלת המחקר בקרב ילדים צעירים והעברתי אתם בקרב 247 ילדים, אימותיהם והגננות. ממצאי המחקר הראו כי ילדים הלומדים בגן בו הגננת תומכת בצרכיהם הפסיכולוגים, הם בעלי משאבים פנימיים טובים יותר ולפיכך מסתגלים טוב יותר לחיי הגן.

נעשים אזרחים: רפלקסיביות אזרחית כמרכיב מפתח בעיצובו של הסובייקט האזרח בקרב צעירים בישראל

המחקר בהנחיית ד"ר הללי פינסון ופרופ' עדנה לומסקי פדר מהאוני' העברית. מטרתו של המחקר היא ללמוד כיצד צעירים בישראל "מרגישים כאזרחים"

(Jones, 2008) כלומר לבחון, לתאר ולהמשיג את התהליך בו מתעצבת זהותם האזרחית של צעירים בישראל היום. זאת תוך בחינת מקומו והשפעתו של השירות הצבאי על תהליך זה. מושג מרכזי אותו פיתחתי לשם כך הוא "רפלקסיביות אזרחית", שמנסה לעמוד על הפרשנויות השונות ועל המשמעות שנותנים הצעירים, למפגשים השונים שלהם עם המדינה, בעיקר בהקשר של שירותם הצבאי. 

המחקר הוא מחקר אורך איכותני נרטיבי, ש"הולך לצידם" (Thompson, Holland, Mcgrellis, Bell, Henderson & Sharpe, 2004) של הצעירים, במסגרתו אני פוגשת את משתתפי המחקר ב- 3 נקודות זמן: האחת בשבוע גדנ"ע במהלך לימודיהם בתיכון, השנייה במהלך שירותם הצבאי (או מסלולים מקבילים) והשלישית, כשלוש שנים לאחר שחרורם מצה"ל. 

אני דוקטורנטית במחלקה לחינוך בהנחיית פרופ' גיא רוט. תחומי העיסוק שלי הינם: הורות, משפחה ויחסי הורים וילדים. נושא המחקר שלי הינו: בחינת הקשר בין אהבה שאינה מותנית בקרב הורים לבין יכולת ויסות רגשות אדאפטיבי אצל ילדיהם בהנחיית פרופ' גיא רוט. מזה כ-20 שנה, אני עוסקת בהנחיית הורים ומנהלת את המרכז להורות ומשפחה שבמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע.

במסגרת תפקידי, אני מובילה תוכניות הכשרה לאנשי מקצוע בתחום הנחיית הורים, פרויקטים בקהילה, ומרצה על התמודדות עם התפקיד ההורי.

בעשייתי, אני מבקשת לבחון, להנכיח ולהציג את חשיבותה של החוויה הרגשית של אהבה שאינה מותנית כפי שנתפסת אצל ילדים, יישומיה באמצעות פרקטיקות הוריות תומכות אוטונומיה, גישת אימון רגשי והקשר אל תוצריה החיוביים במגוון תפקודים בקרב ההורים וילדיהם.

בהמשך לעבודת התזה שלי שעסקה בתהליכי פוליטיזציה ודה-פוליטיזציה בחינוך לאזרחות בישראל ב-20 השנים האחרונות, עבודת הדוקטורט שלי מבקשת לבחון את דרכי ההתמודדות של מורים ומורות המגדירים עצמם כ"אנשי חינוך פוליטי" עם אותם תהליכים. ספציפית, המחקר מבקש לבחון את האופנים בהם מורים פוליטיים מגיבים ומתמודדים עם החדירה של שיח נאו-לאומי אל תכניות הלימודים ואל מדיניות החינוך בישראל במסווה של "א-פוליטיות" או  "ממלכתיות". המחקר מבקש להתחקות אחר המשא ומתן אותו מנהלים המורים, שתופסים עצמם כמשתייכים להגדרה הרחבה של "חינוך פוליטי", עם שינויים אלו. המחקר יתרום לא רק להבנה של אותם מורים פוליטיים ושל התהליכים החינוכיים שהם מובילים, אלא גם לשיח רחב יותר - הן על ההמשגה של ה'פוליטי' ושל 'דה-פוליטיזציה' והן להבנה של התהליכים בהם שיח ימני נאו-לאומי ופופוליסטי מתקבל במערכת.

דוקטורנטית במחלקה לחינוך. בעלת תואר שני מאוניברסיטת חיפה, בו חקרתי את הקשר בין עירור אשמה הורי להסתגלות של בוגרים צעירים. עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בקשר שבין ויסות רגשי גמיש והסתגלות של יחידים למצבי דחק כגון חשיפה לטילים ואירועי לחץ אחרים. במחקר שלי אני שואפת להתחקות אחר היבטים בויסות רגשי – כגון רפטואר אסטרטגיות רחב, תגובתיות ורגישות סביבתית, ויכולת הסתגלות והאופן בו הם מאפשרים לאנשים להתמודד עם תנאי חיים לא בטוחים ולא יציבים.

להכיר את ה'אחר' בגיל הרך: מחקר התערבות בגני ילדים ישראליים.

יחסים בין קבוצות בקונפליקט מאופיינים בדרך כלל בתפיסות סטראוטיפיות ועמדות שליליות כלפי הקבוצה "האחרת". אחת הגישות המרכזיות בתחום הפסיכולוגיה החברתית המשמשת כבסיס להפחתת תפיסות שליליות וצמצום דעות קדומות כלפי האחר הינה תאוריית המגע הבין קבוצתי (Allport,1954). מחקרים בקרב מבוגרים מלמדים כי מגע בין קבוצתי יכול להפחית דעות קדומות ולשפר את היחסים החברתיים, אך עם זאת מעט מאוד ניסיונות נעשו לקדם מפגשים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית לפני הכניסה לבית הספר.

דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר שלי עוסק בדמוי הציבורי בקהילות מקצועיות של מורים: השפעת הייצוגים והנורמות המוטיבציוניות. במסגרת מהלך השקפה - מורים מובילים, אני מנחה קהילת מוטיבציה במחוז דרום.​

משא ומתן על תוכן וגבולות הפרופסיה - המקרה של קלינאיות התקשורת בבית הספר היסודי

בהנחיית: ד"ר גליה פלוטקין עמרמי ופרופ' דורית טובין.

מזה שלושה עשורים מועסקות במערכת החינוך בישראל קלינאיות תקשורת ומטפלים ממקצועות בריאות נוספים, כחלק ממערך התמיכה בתלמידי החינוך המיוחד. אך גם כיום, כשלושים שנה לאחר שנחקק החוק, נתקלות קלינאיות התקשורת בחיי היום-יום בקשיים ובקונפליקטים רבים בעבודתן במערכת החינוכית. השתלבותו של המקצוע במערכת עדיין איננה ברורה דיה, והפרקטיקה של קלינאיות התקשורת כנשות טיפול במערכת העוסקת בחינוך, דורשת הבנה ופיענוח. מטרתו של המחקר הנוכחי לנסות ולהעמיק את ההבנה לגבי השפעותיה של הזירה החינוכית על עיצוב הגבולות והמטלות של הפרופסיה קלינאות התקשורת, ועל קלינאיות התקשורת המועסקות בה.

המחקר מבוסס על השיטה של חקר מקרים מרובים, ומתחקה לעומק אחר שישה מקרים המוגדרים כ- 'מערך העבודה והטיפול של קלינאית תקשורת, בתלמיד המאובחן ברצף האוטיסטי (ASD) בכיתת תקשורת, בבית ספר יסודי רגיל'.  השאלות העומדות במרכז המחקר הן: כיצד  תופסות הקלינאיות ושותפי התפקיד שלהן את מטלות הפרופסיה במערכת החינוך, באלו דרכים משפיע רצף הפעולות - אבחון, הסקה וטיפול, על עיצוב המטלות, ומהם נושאי המשא ומתן עם שותפי התפקיד.

הורות שולטת מכוונת הישג כמנבאת מוטיבציית מומחיות והסתגלות של פעוטות

המחקר בהנחיית פרופ' אבי עשור בוחן את השפעתה של הורות שולטת מכוונת הישג (Achievement-Oriented Controlling Parenting) על מוטיבציית המומחיות וההסתגלות הרגשית של הפעוט. דפוס הורות זה מתייחס לנטייה לקדם את הצלחת הילד במטלות הישג או מומחיות דרך התנהגויות שלוחצות את הילד להתנהג בדרכים מסוימות, תוך התעלמות מנקודת המבט של הילד ומניעת בחירה. דפוס זה עלול לפגוע בהתפתחותה של מוטיבציית מומחיות, לייצר תסכול, כעס, בושה, מבוכה וחוסר אונים, ויכול להוביל לעליה בבעיות התנהגות מופנמות בקרב הפעוטות. מחקר האורך עוקב אחר משפחות לפני לידת הילד הראשון, ולאורך השנים הראשונות, והוא מתחשב בתהליך התפתחותה של מוטיבציית המומחיות, ובתפקיד של מאפייני טמפרמנט הילד כממתן אפשרי של הקשר המשוער.

אני חוקרת דוקטורנטית במעבדה לחקר הפדגוגיה, בהנחיית ד"ר דנה ודר-וייס. יש לי תואר שני בפילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת תל-אביב. בעברי, הייתי רכזת צהרונים לשכבות א'-ג' בבית ספר-יסודי בצפון תל-אביב ובהמשך, מנהלת צוות ומפקחת בכ-40 גני עירייה. במסגרת התפקידים הדרכתי וליוויתי את הצוותים באופן פרטני וקבוצתי. בנוסף לכך, במסגרת תפקידי במעבדה, לוויתי מורה מובילה בקהילת שפה והנחתי קהילת שפה במחוז דרום. תחום העניין העיקרי שלי, ושאותו אני מקווה לחקור במסגרת הדוקטורט, הוא רגשות המורות.

אני חוקרת במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר שלי הוא בתחום חינוך מתמטי בדגש על מוטיבציה של מורות ללמידה מקצועית. בנוסף, אני משמשת כמורה ורכזת מתמטיקה באחד מהמקיפים הגדולים בבאר שבע. אני שותפה להובלת יזמות וחדשנות פדגוגית, מובילת צוות חינוכי - מקצועי, לקידום ולשיפור הלמידה וההישגים המתמטיים בפרט והובלת תהליכי התייעלות בכלל בארגון הבית ספרי. בעברי, שימשתי ככלכלנית במשרד התעשייה והמסחר ומשם צמחתי להוראת המתמטיקה ולתחום החינוך מתוך תחושת שליחות.

גישה תרבותית לשילוב ילדים עם ASD בחינוך הרגיל – עמדות של אימהות חרדיות

נושא המחקר "גישה תרבותית לשילוב ילדים עם ASD בחינוך הרגיל – עמדות של אימהות חרדיות", מטרת המחקר היא להבין עמדות אימהות חרדיות לגבי שילוב ילדים עם ASD ולגבי השימוש בשירותים פסיכולוגיים. שאלות המחקר הן: מהן עמדות האימהות חרדיות לגבי שילוב ילדים עם ASD ולגבי שימוש בשירותים פסיכולוגיים?

במחקר תשתתפנה 40 אימהות לילדים בגילים 6-14. מתוכן, 10 חרדיות שלהן ילד המאובחן עם ASD המשולב בבית ספר רגיל; 10 חרדיות להן ילד עם התפתחות תקינה שבכיתתו משולב ילד עם ASD; ו-10 חרדיות נוספות שלהן ילד, אך אין לו קשר לילד משולב עם ASD. כקבוצת ביקורת, ירואיינו 10 אימהות חילוניות, שלהן ילד שאין לו קשר לילד משולב עם ASD.

המחקר יערך במתודולוגיית המחקר האיכותני, באמצעות ראיונות מובנים למחצה. כאשר לכל קבוצת אימהות ראיון שונה במקצת. הראיונות מכילים כעשרים שאלות.

עולמם המקצועי של מורים עם לקויי למידה: היבטים של זהות, מוטיבציה ופרקטיקה

מנחה: פרופ׳ עידית כ"ץ

מטרת המחקר היא להעמיק את ההבנה של הבחירה במקצוע ההוראה של סטודנטים עם ליקויי למידה ועד כמה היא אוטונומית.  כמו כן, המחקר בוחן את מקומן של חוויות העבר (סיפוק ודיכוי צרכים,  תחושת מסוגלות, חוויות עבר מבי הספר) בהחלטה להיות מורה.

המחקר נעשה בשילוב שיטות (Mixed Methods- Sequential explanatory mixed method design). מחקר 1- שאלונים הבוחנים את הבחירה בהוראה לאור המודלים הבאים: התיאוריה החברתית-קוגניטיבית לבחירה מקצועית (Lent, Brown & Hackett, 1994, 2002, 2006; Lent 2013), תאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory- Ryan & Deci, 2017) והמודל החברתי קוגניטיבי של ברזונסקי (Berzonsky, 2011; 2013). מחקר 2 – ראיונות חצי מובנים המתמקדים תמיכה בצרכים ע״י ההורים, בחוויות ילדות בבית הספר וסיפור הבחירה בהוראה.

המפגש בין הורים, מומחים וסגל בית הספר במסגרת רפורמת "הכלה והשתלבות" - כיצד מתעצבות החלטות הוריות בנוגע למסגרת החינוכית שילדם ילמד בה?

בהנחיית: ד"ר גליה פלוטקין עמרמי, ד"ר הללי פינסון.

מחקר זה עוסק במימוש זכות הבחירה שניתנה להורים ברפורמת "הכלה והשתלבות" שמטרתה שילוב והכלה של תלמידים עם צרכי חינוך מיוחדים במערכת החינוך הכללית. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון, לתאר ולהמשיג את התהליך שבו מתעצבות החלטות ההורים. לצורך כך יבחנו האופנים בהם הבדלים בהון העצמי החברתי והתרבותי של ההורים ואידאולוגיות חברתיות הקשורות להורות ולתפיסות על מוגבלויות משפיעים על תהליך הבחירה.