ד"ר רע גולן

החיים שלי לפני אב"ג:
למדתי לתואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, המשכתי לתואר שני ולדוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ואז לפוסט דוקטורט באוניברסיטת פיטסבורג ובאוניברסיטה החופשית של ברלין.

למה דווקא אב"ג? 
מלבד איכות המחקר, בגלל האווירה והקולגיאליות של חברי המחלקה. אני חושב שמבחינה אנושית זו המחלקה הכי נעימה בארץ, ולא רק בארץ.

מה אני חוקר? 
המחקר שלי עוסק ביסודות הלוגיקה. לוגיקה היא בראש ובראשונה מדע העוסק בתקפות של היסקים. להיסקים יש הנחות ומסקנות, ומטרתי היא לנסות ולאפיין מתי המסקנה נובעת מן ההנחות, ומהי משמעותה של נביעה זו. 
ניקח לדוגמה את ההיסק שהנחתו "יורד גשם" ומסקנתו היא "הרחובות רטובים". אנו נוטים לחשוב שההיסק הזה תקף: אם ההנחה אמיתית, בהכרח גם המסקנה אמיתית. אולם מהי משמעותו של הכרח זה? האם יש לחשוב עליו במונחים דסקריפטיביים, כלומר כקשור במבנה העולם, או שמא עלינו לחשוב על הכרח זה בראש ובראשונה במונחים נורמטיביים כדוגמת הצדקה (מוצדק להאמין במסקנה על בסיס ההנחה)? ומהו הקשר בין שני האספקטים הללו, הדסקריפטיבי והנורמטיבי?
אני מבקש להציע תשובה לשאלות אלו בהתבסס על ניתוח פנומנולוגי של מושג ההיסק, כלומר, ניתוח הנשען על האופנים השונים שבהם אנו תופסים את האובייקטים שבהם עוסקים ההנחות והמסקנות של היסקים שונים - "גשם" ו"רחובות רטובים" בדוגמה שלעיל. בקצרה, טענתי היא שתפיסתנו את ירידת הגשם מניחה באופן מובלע ציפייה לכך שהרחובות יהיו רטובים. ציפייה זו היא כמובן נורמטיבית בטיבה - היא יכולה שלא להתממש - אולם היא חלק בלתי נפרד מתפיסתנו את ירידת הגשם, ומבוססת עליו. כעת, טענתי היא שתקפותו של ההיסק נשענת על ציפייה זו, וממילא יש להבינה במונחים נורמטיביים, אך ציפייה זו נשענת בסופו של יום על תפיסתנו את העולם. לפיכך, הצעתי מגשרת על הפער בין האספקט הדסקריפטיבי של היסקים לאספקט הנורמטיבי שלהם. 

תובנה שלי מתחום המחקר שלי: 
לפעמים תופעות שעל פניו נתפסות כבמובנות מאליו, יכולות להתברר כמורכבות מאוד ולא אינטואיטיביות כאשר מנסים לחקור אותן בצורה רצינית.

הכירו את הסגל החדש לשנת 2024-2025 >>