חפש

חפש

Github Invertocat Logo

גל דבוטון

אקדמי בכיר

תערוכה חדשה: הרהורים על קולאז'

אצבעות, כפות ידיים, שיער שנשר וכתמי צבע. תערוכה חדשה של ד"ר דפנה נסים, מהמחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוצגת בימים אלו בגלריית בית "הומא" בבאר שבע ומציגה יצירות המשלבות את חווית היצירה עם שכול ומוות.

האמנית, ד"ר דפנה נסים יוצרת בטכניקת הקולאז' מעל שלושים שנה. המצע לעבודותיה שילב בין חומרים המייצגים את חוויות היום יום כמו נייר עטיפה של סנדוויץ', שאריות מארוחת הבוקר או שולחן האוכל המשפחתי, אליהם התווספו חומרים כגון רקמה, תמונות של חלקי גופה החשוף ואף שערותיה. שילובים אלו קראו תיגר, בין השאר, על גוף ללא שיער כסממן לנשיות. " הקולאז' הוא מחד אקט של חיתוך והשמדת הקיים ומאידך הדבקה וחיבור ליצירת דבר חדש, ושימש כשפה דרכה הבעתי את הצורך לחתוך ולחבר מחדש הבניות חברתיות קיימות", הסבירה ד"ר נסים.

דפנה ניסים, תמונה מתוך התערוכה
תמונה מתוך התערוכה | דפנה ניסים

בתערוכה המוצגת בימים אלו, 'הרהורים על קולאז', שולבו  יצירות מהשנים האחרונות לצד עבודותיה המוקדמות, שילוב המאפשר נקודת מבט של אישה בוגרת השלמה עם עצמה ועם גופה, שאינה מרגישה יותר צורך לעסוק בבחינה עצמית וזהות. העבודות עוסקות בחומרי הגלם של יצירתה (הגוף שלה, רישום ועבודה בצבע). יחד עם זאת, מתגלה בהן האיבר הקטוע (יד או אצבע) שמתכתב עם אובדן ושכול. המוטיבים בעבודתה שסימלו נושאי מגדר וזהות נוכחים גם ביצירותיה החדשות, אך כעת ד"ר נסים מבקשת לבחון את החומריות, המרקם והצבע שלהם. אם בעבר השיער שימש לה כסמל לעיסוק בנשיות ובחלק מהגוף שמת ומתנתק, כיום הוא חלק מבחינה של טקסטורה ומשחק של מרקמים. דוגמה נוספת היא שילוב של אצבעה הסרוקה במגוון מעבודותיה. למרות שהשימוש באיבר המקוטע שימוש אותה בעבר לסמל לשכול ואבדן, כיום הוא מוצג בצורה יותר משחקית ונועד להעלות בצופה ביטויים כמו 'אצבע בעין' או 'טביעת יד האמן'.

בשונה מתערוכות אחרות, בהן היצירות נבחרות מראש על ידי האוצרת, תערוכה זו היא מיצב תלוי מקום (Site Specific). היצירות חולקו על פי סגנון, חומרים וצבע. התוצר הסופי הוא תערוכה אשר, כמו בקולאז', הוצבה על ידי האמנית והאוצרת בתהליך של חיתוך וחיבור עד ליצירתה של תמונה שלמה חדשה. יצירה גדולה זו מציגה משמעויות נוספות ורעיונות וויזואליים, שלא באו לידי ביטוי ביצירה הבודדת, כמו האצבע המצביעה ותנועת היד שמובילות את עיני הצופה, ליצירות מימינן. אלמנט נוסף יוצא דופן באופן ההצבה בחלל הוא תלייתן של חלק מן היצירות במרחקים שונים מהקיר ובגבהים השוברים את הקו ה"סטנדרטי" של תליית יצירות. משחק זה מהדהד את השאלות אותן מעלה ד"ר נסים ביצירותיה על משמעותם של החיבורים והחיתוכים והשפעתן על רגשות הצופה.

את התערוכה אצרה יהל זקס, בוגרת המחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכיום המנהלת האומנותית של עמותת 'הומא'.

עמותת 'הומא' היא קהילת אמנים ואמניות הפועלים יחדיו לקידום האמנות הפלסטית בנגב בכלל ובבאר שבע בפרט המשתמשת בעשייה ובשיח האומנותי ליצירת קשר בין קהילות שונות, חיבור בין עולמות תוכן שונים, עשיה חברתית ופלייסמייקינג. כחלק ממאמץ הנגשת תחום האומנות הפלסטית לכלל האוכלוסייה העמותה מפעילה את גלריית בית 'הומא' המציגה אומנים ואומניות מקומיים ובין-לאומיים ופתוחה לקהל הרחב ללא עלות.

התערוכה פתוחה לקהל הרחב עד סוף חודש מאי (31.5.24)

בגלריית 'בית הומא', רחוב ארלוזרוב 50 בבאר שבע

שעות פתיחה:

יום א' 12:00-19:00

יום ד' 9:30-17:00.

האמנית, ד"ר דפנה נסים יוצרת בטכניקת הקולאז' מעל שלושים שנה. המצע לעבודותיה שילב בין חומרים המייצגים את חוויות היום יום כמו נייר עטיפה של סנדוויץ', שאריות מארוחת הבוקר או שולחן האוכל המשפחתי, אליהם התווספו חומרים כגון רקמה, תמונות של חלקי גופה החשוף ואף שערותיה. שילובים אלו קראו תיגר, בין השאר, על גוף ללא שיער כסממן לנשיות. " הקולאז' הוא מחד אקט של חיתוך והשמדת הקיים ומאידך הדבקה וחיבור ליצירת דבר חדש, ושימש כשפה דרכה הבעתי את הצורך לחתוך ולחבר מחדש הבניות חברתיות קיימות", הסבירה ד"ר נסים. תמונה מתוך התערוכה | דפנה ניסים בתערוכה המוצגת בימים אלו, 'הרהורים על קולאז', שולבו  יצירות מהשנים האחרונות לצד עבודותיה המוקדמות, שילוב המאפשר נקודת מבט של אישה בוגרת השלמה עם עצמה ועם גופה, שאינה מרגישה יותר צורך לעסוק בבחינה עצמית וזהות. העבודות עוסקות בחומרי הגלם של יצירתה (הגוף שלה, רישום ועבודה בצבע). יחד עם זאת, מתגלה בהן האיבר הקטוע (יד או אצבע) שמתכתב עם אובדן ושכול. המוטיבים בעבודתה שסימלו נושאי מגדר
438

מעניין לקרוא עוד