עיקר תחומי
העניין והמחקר במעבדה קשור לתחום
implicit social cognition.
כלומר,
קוגניציה
חברתית חבויה, עמומה, סמויה, לא-מודעת, או אוטומטית.
תחום זה מתמקד באספקטים הפחות נשלטים והפחות מודעים של נושאים עיקריים
בקוגניציה חברתית: עמדות ומטרות. באופן משלים, אנו חוקרים גם כיצד
אנשים מסבירים לעצמם את ההתנהגות שלהם, וכיצד נוצר ידע עצמי.
קישורים נוספים לסטודנטים בתארים מתקדמים:
מה מצופה מסטודנטים במעבדה;
דוגמאות לפרויקטים שמחפשים חוקר\ת;
מאמרי רקע בנושאים הרלבנטיים למעבדה.
אפשרויות לסטודנטים בתואר ראשון.
תהליכים
אסוציאטיבים הם
תהליכים הנובעים מקשר בין שני אובייקטים, או תהליכים המשפיעים על הקשר בין
אובייקטים. במעבדה אנו בוחנים תהליכים אסוציאטיבים עם התמקדות בעמדות
אוטומטיות (האסוציאציה בין אובייקט להערכה), והרחבה לתהליכים אסוציאטיבים
שאינם מערבים עמדות (למשל, האסוציאציה בין אובייקט
לפעולה).
מדדים של עמדות אוטומטיות הן משימות קוגניטיביות שבעזרתן ניתן
למדוד את האסוציאציה בין אובייקט לערך (ראו
פירוט
באנגלית
לגבי מדדים אלו). במעבדה אנו חוקרים מה בדיוק מודדים המדדים האלו: האם אלו עמדות?
האם אלו עמדות לא-מודעות? האם הן לא נשלטות? בנוסף אנו חוקרים כיצד נוצרות
העמדות הללו, על
אילו התנהגויות הן משפיעות, אם יש סוגים שונים של עמדות אוטומטיות, אם
הן דומות לאסוציאציות שאינן
קשורות להערכה, ומה הקשר בין אסוציאציות לחשיבה גבוהה ומורכבת
יותר.
Return
to Top
מה הם המניעים להתנהגות האדם ולאילו מניעים אנשים מייחסים את התנהגותם? אילו גורמים
משפיעים על החפיפה ואי-החפיפה בין שתי הפעולות הללו: הנעה והבנה?
- בחינת
השאלות מתבצעת בעיקר באמצעות חקר המבנה ההיררכי של מטרות-על ותת-מטרות.
במוקד העניין נמצאת השאלה אילו גורמים הופכים אמצעים למטרות (כיצד אמצעים
הופכים למטרות עצמאיות). בנוסף, מתמקד המחקר במנגנון שמאפשר הפעלת מטרות
באופן בלתי-מודע, בחקר מטרות שאנשים מתקשים
להבחין בהן כאשר הן משפיעות על התנהגותם, ובדרכים שבהן אנשים צוברים ידע
על עצמם.
- אנו בוחנים את ההשערה כי ישנן מטרות שההשפעה השכיחה שלהן על ההתנהגות מפורשת
כאילו היא משרתת מטרה אחרת. למשל, אולי המטרה "להרגיש חזק יותר מהזולת" מתחבאת לעיתים
תחת מטרת-הכיסוי "להגיש עזרה לזולת".
מטרות חבויות פוטנציאליות: צורך בתחושת
עליונות, רצון בקבלת תשומת לב\אהבה.
Return
to Top
תחומי עניין נוספים:
- מדדי נגישות (accessibility
measures).
בפסיכולוגיה חברתית משתמשים לעיתים קרובות במדדים
של נגישות של
מושגים כדי לבחון האם נושא זה או אחר היה במחשבתם של הנבדקים. אולם,
מעולם לא נעשתה עבודה פסיכומטרית לחקר המדדים הללו. האם הם אכן
מודדים את מה שהם מתיימרים למדוד? באיזה מדד הכי כדאי להשתמש? יש צורך
במחקר סקירה של כל הנתונים שנאספו עד
היום מן השימוש השוטף במדדים הללו,
וסדרת ניסויים שתבחן מה המדדים הללו מודדים, בעצם, ומה איכות המדידה
שלהם.
-
מה היא חשיבה
גלובלית\לוקלית? בפסיכולוגיה חברתית מקובל לטעון כי קיים סוג
חשיבה שהוא מופשט\גלובלי, ולעומתו סוג חשיבה שהוא קונקרטי\לוקלי. ישנן
תיאוריות שמסבירות מה גורם לאנשים להשתמש בכל אחד מסוגי החשיבה הללו
(מצב-רוח, מרחק פסיכולוגי, תפיסת האני, השפעה תרבותית), והן מהוות הוכחה
עקיפה לכך שאכן קיימים סוגים חשיבה שכאלו. אולם, לא נעשה מחקר מקיף שמוכיח
ששני סוגי החשיבה הכלליים הללו
קיימים ושמסביר מה היא בדיוק הפעולה
הקוגניטיבית שגורמת לאדם לעבור מסוג חשיבה אחר לשני, ומה בדיוק משתנה
במערכת הקוגניטיבית מסוג חשיבה אחד לאחר.
- השפעות קוגניטביות של לשון
זכר\נקבה. מה היא ההשפעה של מסרים בלשון שאינה תואמת את מין
הקוראת? האם החפיפה שבין הצופה\קורא לבין הגיבור
בסרט\ספר\פרסומת ממתנת את השפעת היצירה על צרכניה. למשל, האם נשים יחקו
גיבורה
אישה יותר מאשר גיבור גבר? האם ישראלי יאמץ דפוסי התנהגות וחשיבה של גיבור
ישראלי יותר מאשר של גיבור צרפתי? אילו ילדים יושפעו יותר מהתנהגות של
עכבר מצויר?
Return
to Top
