Page Navigation:

הקדמה

• תהליכים אסוציאטיבים

מטרות ידע עצמי

ועוד

עודכן לאחרונה ב-2.2.12
הקדמה
עיקר תחומי העניין והמחקר במעבדה קשור לתחום implicit social cognition. כלומר, קוגניציה חברתית סמויה, לא-מודעת, או אוטומטית. תחום זה מתמקד באספקטים הפחות נשלטים והפחות מודעים של נושאים עיקריים בקוגניציה חברתית: עמדות ומטרות. אנו חוקרים גם כיצד אנשים מסבירים לעצמם את ההתנהגות שלהם, כיצד נוצר ידע עצמי, וסוגיות אחרות בתפיסה עצמית ובזהות עצמית, כולל מגדר. 

מאמרי רקע בנושאים הרלבנטיים למעבדה (כדאי לקרוא לפני שמתחילים ללמוד או לעבוד במעבדה).
אפשרויות לסטודנטים בתואר ראשון. 

רגשות כלפי חפצים, אנשים ומושגים 
גיבוש עמדות: לרגשות שלנו כלפי אובייקטים שונים (אמא, אבא, בנימין נתניהו, אייפון, תרוודים) יש השפעה מכרעת על ההתנהגות והחשיבה שלנו. כיצד נולדת אצלנו אהבה כלפי אחרים? כיצד נוצרת שנאה? מה משפיע על גיבוש עמדות כלפי אנשים, מושגים וחפצים? אלו מסוג השאלות בהן אנו עוסקים. אנחנו חושפים נבדקים למידע על אודות אנשים אחרים, או לאינטראקציה עם אנשים אחרים, ובוחנים כיצד החשיפה משפיעה על עמדותיהם של הנבדקים כלפי האנשים שהכירו.

מדידת עמדות: כיצד מודדים רגשות כלפי אנשים וחפצים? אפשר לשאול אנשים באופו ישיר (כמו בסקר), ואפשר לנסות למדוד באופן עקיף. בעשורים האחרונים פותחו מספר מטלות קוגניטיביות במטרה למדוד עמדות ורגשות באופן עקיף (ראו פירוט באנגלית לגבי מדדים אלו). במעבדה אנו חוקרים מה בדיוק מודדים המדדים האלו: האם אלו עמדות? האם אלו עמדות לא-מודעות? האם הן לא נשלטות? האם הן מנבאות התנהגויות מסוימות טוב יותר ממדדים ישירים (דיווח עצמי)?

סטריאוטיפים: התכונות שאנחנו מייחסים לקבוצות חברתיות שונות (מזרחים, אשכנזים, נשים, גברים, ערבים, מתנחלים, גייז, לסביות) משפיעות על הרגשות שלנו כלפי חברים בקבוצות אלו, ועל הדרך שבה אנחנו שופטים אותם. במעבדה אנו מנסים לקשור בין תיאוריה בסיסית לגבי עמדות ולמידה חברתית לבין תופעות חברתיות כגון שוביניזם, גזענות ודעות פוליטיות.

מגדר
: אנו מנסים להשתמש בידע עכשווי בפסיכולוגיה חברתית בנושאים עמדות, תפיסה עצמית, סטריאוטיפים, ולמידה חברתית, כדי לבחון שאלות הקשורות למגדר.

שכנוע: כיצד נשכנע אנשים לוותר על התנהגויות ואמונות שמספקות להם הנאה ופריבילגיות אחרות? למשל, כיצד נשכנע גבר שיש צדק בטענות פמיניסטיות? כיצד נשכנע אוכל בשר שיש צדק בטענות של צמחוניים? כיצד נשכנע יהודים שיש צדק בטענות של פלשתינים? כיצד נשכנע עשירים שיש צדק בטענות סוציאליסטיות? לאחרונה התחלנו לחקור תשובות אפשריות לשאלות אלו.

חיבה ומטרות: כיצד חיבה וסלידה משפיעות על התנהגות מכוונת מטרה? כיצד אנחנו מפתחים חיבה כלפי אמצעים להשגת מטרות? מה גורם לאמצעים להפוך למטרות עצמאיות? מה גורם לאנשים להתחיל לחתור ולכמוה לדבר-מה שהיה פעם רק אמצעי להשגת מטרה אחרת? כיצד חיבה וסלידה משפיעות על היכולת שלנו לדחות סיפוקים? כיצד חיבה וסלידה משפיעות על דחיינות?

Return to Top
תפיסה עצמית וידע עצמי

כל אדם מייחס לעצמו תכונות, זהויות, תפקידים וערך עצמי. כיצד מתגבשת התפיסה העצמית? כיצד התפיסה העצמית משפיעה על ההחלטות שלנו לגבי עצמנו ועל הדרך שבה אנחנו שופטים את עצמנו?


תפיסה עצמית אוטומטית:  כיצד הקשר האוטומטי בין העצמי למושגים כמו הנהגה, מתמטיקה, וכוח משפיע על החלטות, שיפוטים וביצועים של נשים (וגברים) במתמטיקה, אינטראקציה חברתית, ומבחני יכולת? כיצד ניתן לשנות את הקישור האוטומטי או את השפעתו?  כיצד מתגבש הקשר האוטומטי בין העצמי לבין תכונות, זהויות וערך? על מה משפיעים קשרים כאלו? האם ניתן לשנות את השפעות אלו?

ידע עצמי לגבי רגשות כלפי אחרים: איך אנחנו יודעים מה ומי גורם לנו להרגיש טוב או רע? האם יש הבדלים בין-אישיים ביכולת למצוא את מקור התחושות שלנו? כיצד נמדוד את היכולת הזו? האם ניתן לשפר יכולת זו? לאילו התנהגויות היכולת הזו קשורה?

ידע עצמי לגבי התנהגות מכוונת מטרה: איך אנחנו יודעים מה מניע אותנו? מה הם המניעים להתנהגות האדם ולאילו מניעים אנשים מייחסים את התנהגותם? אילו גורמים משפיעים על החפיפה ואי-החפיפה בין שתי הפעולות הללו: הנעה והבנה? אנו בוחנים את ההשערה כי ישנן מטרות שההשפעה השכיחה שלהן על ההתנהגות מפורשת כאילו היא משרתת מטרה אחרת. למשל, אולי המטרה "להרגיש חזק יותר מהזולת" מתחבאת לעיתים תחת מטרת-הכיסוי "להגיש עזרה לזולת". מטרות חבויות פוטנציאליות: צורך בתחושת עליונות, רצון בקבלת תשומת לב\אהבה.

Return to Top

ועוד

תחומי עניין נוספים:


- מדדי נגישות (accessibility measures). בפסיכולוגיה חברתית משתמשים לעיתים קרובות במדדים של נגישות של מושגים כדי לבחון האם נושא זה או אחר היה במחשבתם של הנבדקים. אולם, מעולם לא נעשתה עבודה פסיכומטרית לחקר המדדים הללו. האם הם אכן מודדים את מה שהם מתיימרים למדוד? באיזה מדד הכי כדאי להשתמש? יש צורך במחקר סקירה של כל הנתונים שנאספו עד היום מן השימוש השוטף במדדים הללו, וסדרת ניסויים שתבחן מה המדדים הללו מודדים, בעצם, ומה איכות המדידה שלהם. 


- מה היא חשיבה גלובלית\לוקלית? בפסיכולוגיה חברתית מקובל לטעון כי קיים סוג חשיבה שהוא מופשט\גלובלי, ולעומתו סוג חשיבה שהוא קונקרטי\לוקלי. ישנן תיאוריות שמסבירות מה גורם לאנשים להשתמש בכל אחד מסוגי החשיבה הללו (מצב-רוח, מרחק פסיכולוגי, תפיסת האני, השפעה תרבותית), והן מהוות הוכחה עקיפה לכך שאכן קיימים סוגים חשיבה שכאלו. אולם, לא נעשה מחקר מקיף שמוכיח ששני סוגי החשיבה הכלליים הללו קיימים ושמסביר מה היא בדיוק הפעולה הקוגניטיבית שגורמת לאדם לעבור מסוג חשיבה אחר לשני, ומה בדיוק משתנה במערכת הקוגניטיבית מסוג חשיבה אחד לאחר. 

Return to Top



Courtesy Open Web DesignThanks to Promotional Gifts