לחקור את השפה
המחקר במחלקה ללשון העברית ולבלשנות חברתית מספק מבט רחב ומקיף על העברית מהיבטים היסטוריים, לשוניים־מבניים, תרבותיים וחברתיים ומשלב גישות מתחומי ידע קרובים, כמו בלשנות, תקשורת, סוציולוגיה, מגדר, ספרות והיסטוריה.
קראו על תחומי המחקר של חברי וחברות הסגל
תחום המחקר שלי הוא הבלשנות החברתית, כלומר יחסי הגומלין בין שפה וחברה. במסגרת זו אני מתמקד בעיקר בסוציו־פונטיקה, כלומר הבדלים בהגייה בין דוברים שונים או בין סגנונות שונים של דובר.ת יחיד.ה – הן הבדלים בולטים הזוכים לשיח מטה־לשוני בציבור (כמו "לדבר בחי"ת ועי"ן") והן הבדלים עדינים יותר שרוב הדוברים אינם מודעים להם (כגון שונות פונטית במימוש התנועות השונות בעברית). מבחינה חברתית אני מתעניין במיוחד במקומן של זהויות אתניות ושל הבניות של "מרכז" מול "פריפריה" בחברה הישראלית ובאופנים שבהם הן משתקפות בנוף הלשוני־חברתי של ישראל.
במחקר שלי אני משלב כלים מכמה תחומים: פילולוגיה, בלשנות, סוציו־בלשנות ולימודי תרבות, ומיישם אותם בשני מוקדים נבדלים אך קשורים: העברית והארמית הקדומות בארץ ישראל מצד אחד, העברית החדשה וצמיחתה מצד שני.
בתחום העברית והארמית הקדומות אני מתעניין בעיקר בתופעות דקדוקיות ובשונוּת לשונית, אבל גם בשאלות תרבותיות וספרותיות, כמו מידת הסמכות של חז"ל ומגע בין לשונות ותרבויות. בתחום העברית החדשה אני בוחן בעיקר תופעות הנוגעות לנורמטיביות – כגון האידאולוגיות המסתתרות מאחורי תיקוני לשון והתפתחות השיח על אודות תקנת העברית מסוף המאה ה־19 עד ימינו – וקשרים בין שפה, זהות (מגדרית, מעמדית, אתנית, מקצועית ועוד), ספרות ובידור. שני המוקדים מאירים זה את זה ומוסיפים עומק היסטורי להתבוננות הסינכרונית בתופעות לשוניות, טקסטואליות ותרבותיות.
תחומי המחקר שלי הם חקר השיח ופרגמטיקה (משמעויות תלויות הקשר), ואני מתמקדת באסטרטגיות שיח שעשויות לשמש להעברת מסרים עקיפים (סמויים) בשיח הציבורי־פוליטי. דנתי בז'אנרים שונים של לשון התעמולה ושל המדיה, ובשנים האחרונות אני עוסקת בפוסטים ובתגוביות (טוקבקים) ברשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק ולאחרונה גם בטוויטר (X).
בלב המחקר שלי עומדת הבלשנות המודרנית בזיקה לתאוריות מתחומים אחרים: פילוסופיה, תקשורת, סוציולוגיה, רטוריקה וארגומנטציה.
מה שמעניין אותי במיוחד כבלשנית הוא לבחון כיצד תופעות ותהליכים מופשטים מתחומים אלה – אירוניה, אמיתות כלליות, פוליפוניה, אינטרטקסטואליות, הכללות, פרדוקסים, אחרוּת (otherness), רגילוּת (ordinariness) ועוד – באים לידי ביטוי הלכה למעשה בשפה שלנו, וכיצד אמצעים לקסיקליים, תחביריים ודקדוקיים משמשים ככלי לייצוג ולהבניה של זהויות ושל תפיסות עולם חברתיות ופוליטיות.
בשנים האחרונות ניהלתי מחקר גדול עם פרופ' זהר לבנת מאוניברסיטת בר־אילן על פעולות דיבור אירוניות בתגוביות לפוסטים של פוליטיקאים בפייסבוק במימון הקרן הלאומית למדע (ISF). מספר עבודות שנכתבו על ידי תלמידות מחקר במסגרת הפרויקט כבר התפרסמו, ואחרות עתידות להתפרסם בקרוב.
המחקר שלי לרוב פילולוגי, והוא מתמקד בטקסטים בעברית ובארמית מהתקופה ההלניסטית ועד לשלהי העת העתיקה. אני חוקר את העברית והארמית שבמגילות מדבר יהודה, את מסורות הלשון של השומרונים, את הלהגים הארמיים השונים בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה (ארמית שומרונית, ארמית יהודית של התלמוד הירושלמי ועוד, ארמית נוצרית ארץ־ישראלית) וכן את הסורית היהודית, ארמית נוצרית הנכתבת באות עברית ובאה בטקסטים מימי הביניים.
תחום המחקר המרכזי שלי הוא טיב לשונו של ספר בן סירא בהשוואה לעברית המקראית הקלאסית מחד גיסא ולעברית המקראית המאוחרת, ללשון המגילות, ללשון חכמים ולארמית מאידך גיסא. כמו כן אני בודק זיקות לשוניות בין לשונו של בן סירא לבין הפיוט הארץ־ישראלי בתקופה הביזנטית. תחום מחקר נוסף שבו אני עוסק הוא הוראת העברית כשפה שנייה, בדגש על דוברי ערבית כשפת אם.
לשון המקרא; לשון חז"ל (לשון המשנה בפרט); עברית תקנית; עריכת לשון וייעוץ לשון.
להגים ערביים, ובעיקר בדואיים; שירה ומסורת סיפורית בדואית; סגנון סיפורי של נשים, גברים וילדים; לשונות במגע; מגעי ערבית ועברית.
תשומות המחקר של המחלקה ללשון העברית ולבלשנות חברתית
מחקר אקדמי
