פרקטיקה ליישוב סכסוכים במשפחה
על הפרקטיקה
הפרקטיקה מנוהלת ע"י עו"ד ומגשרת מרב מירון גורן, בליווי אקדמי ומקצועי של ד"ר טל ליטבק הירש, חברת סגל קבועה בתוכנית.
הפרקטיקה מהווה מסגרת להכשרה מעשית בגישור זוגי ומשפחתי, כחלק מלימודי תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים, ובתוך כך מתן מענה בקהילה - לזוגות אשר זקוקים לתהליך גישור ודיאלוג לצורך פתרון משברים ביניהם, בין אם לפרידה מוסכמת, ובין אם להמשך החיים המשותפים. הגישור כולל הכנת הסכם משפטי המוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
בהיבט הקהילתי, השאיפה שלנו היא להגביר את המודעות לתפיסה דיאלוגית של פתרון סכסוכים במשפחה, ולסייע לזוגות שיש להם קשיים כלכליים ואחרים לקבל שירות מקצועי בתחום זה.
הכשרה לסטודנטיות ולסטודנטים בתוכנית
והסטודנטיות בפרקטיקה עוברים התנסות מודרכת בתהליכי גיוס הצדדים לתהליך (אינטייק), דיאלוג, גישור, בניית הסכמות, הדרכה לבני הזוג, וכתיבת הסכמי גירושין. כמו כן, הם מבצעים פעילות חשיפה, פרסום והגברת המודעות ליישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט. מגוון המקרים והסוגיות בהם אנו מטפלים, מאפשר לסטודנטים תהליך למידה משמעותי ועמוק מאד. הם מקבלים הזדמנות ממשית להיות שותפים פעילים בתהליכים של יישוב סכסוכים, ולהתנסות במימוש הלכה למעשה של הידע והמיומנויות שלמדו במסגרת התכנית.
נמצאים בצומת דרכים במערכת הזוגית? יש לכם כתובת.
המענים הניתנים במסגרת הפרקטיקה:
- גירושין/פרידה - זוגות רבים, נשואים וידועים בציבור, פונים אלינו לתהליך גישור לפרידה וגירושין, ואנו מנהלים תהליך גישור שמטרתו לבנות הסכמות בכל הנושאים שיש לטפל בהם במסגרת פרידה וגירושים, כולל הורות משותפת לאחר הפרידה, מימון הוצאות הילדים (מזונות) וחלוקת הרכוש המשותף. התהליך מסתיים בהסכם גירושין המוגש לבית המשפט או לבית הדין הרבני כחלק מתהליך הפרידה והגירושין.
- הסכם ממון וחיים משותפים – זוגות אחרים פונים מתוך משבר ואי הסכמה, אך מעוניינים בעזרת הגישור לבנות הסכמות להמשך החיים המשותפים, ולעגן אותן בהסכם ממון וחיים משותפים. במסגרת הסכם זה מגדירים את הקווים המנחים לחיים המשותפים, ואף קובעים עקרונות לפיהם ייכתב הסכם גירושין בנושאי רכוש, הורות ומימון הוצאות הילדים, למקרה שבסופו של דבר הנישואים יסתיימו. גם הסכם זה מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה.
שאלות ותשובות על הפרקטיקה ליישוב סכסוכים במשפחה
הייחוד של המענה הגישורי שלנו, הוא בריבוי הדיסציפלינות המעורבות בתהליך. השירות ניתן על-ידי נשות מקצוע מתחומים שונים: גישור, עריכת דין ופסיכולוגיה, בשיתוף מתמחים בגישור במסגרת לימודי תואר שני בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים.
- זוגות ששוקלים פרידה ורוצים לבנות הסכם הוגן
- זוכות שרוצים להישאר ביחד אבל צריכים עזרה לעבור את המשבר
- מי שלא בטוח לאן פניו מועדות - ורוצה לברר מה באמת נכון עבורם
פונים אלינו לא מעט זוגות אשר מצויים במשבר, אך לא בטוחים לאן פניהם. לעתים אחד מהם רוצה בשימור הקשר והשני רוצה להיפרד, לעתים שניהם לא בטוחים מהו המסלול הנכון עבורם. במסגרת הגישור בפרקטיקה, אנו מבררים את הרצונות והצרכים ומגיעים להסכמה על המסלול בו נלך – לפרידה או לשיקום הקשר.
חשוב לציין שאנו לא מקיימים טיפול זוגי במסגרת הפרקטיקה, אך לעתים זוגות יכולים להסכים שילכו לטיפול זוגי כחלק מן ההסכמות ביניהם בתהליך הגישור.
- גישור לגירושין והכנת הסכם משפטי
- הסכם ממון וחיים משותפים למי שבוחרים להמשיך יחד
- תהליך בירור ותמיכה - גם אם עדיין לא החלטתם מה ואיך
השירות ניתן ללא תשלום, עם ליווי מקצועי מלא וכרוך בצפייה של 3-4 סטודנטיות וסטודנטים.
שאלות ותשובות על תהליך הגישור בפרקטיקה
מספר הפגישות משתנה לפי מורכבות הסכסוך ולצרכים של בני-הזוג. חלק מהזוגות מגיעים להסכמות בשתיים שלוש פגישות, בעוד אחרים צריכים יותר מפגשים כדי לעבד סוגיות רגשיות, משפטיות וכלכליות.
מספר הפגישות הממוצע בגישור הוא 4-5 פגישות, הכוללות פגישת פתיחה, ולפחות פגישה אחת לכל נושא שצריך לסגור במסגרת הגישור: ילדים (הורות בנפרד), מימון הוצאות הילדים (מזונות) וחלוקת הרכוש המשותף.
לרוב כן, אך במקרים מסוימים יכולות להתקיים גם פגישות אישיות עם כל אחד מהצדדים, כדי להבין טוב יותר את נקודות המבט והצרכים שלהם בתהליך.
פגישות נפרדות נועדו גם כדי לאפשר לצדדים להתבטא באופן חופשי, מבלי שהצד השני נוכח בחדר, והן גם מאפשרות למגשרים לעשות עבודה עם כל אחד מהצדדים במטרה להגיע להסכמות ולעתים לפשרות. לעתים בפגישות הנפרדות מצליחים לקדם את הגישור בצורה יעילה לא פחות ואף יותר מאשר במשותפות. עם זאת, לא ניתן לעשות גישור רק בפגישות נפרדות, ותמיד יש איזון בין משותפות לנפרדות.
המגשרים יסייעו לזהות מחסומים בהתקדמות, יציעו דרכי חשיבה חדשות ואפשרויות גישור נוספות.
כאשר יש מבוי סתום בגישור, אחד הכלים שמסייעים לפתור אותו הוא פגישות נפרדות. כאשר כל צד "תקוע" בעמדתו, אפשר לעשות לצדדים "בוחן מציאות" בפגישות נפרדות, ולעזור לכל אחד מהם להבין מהן האלטרנטיבות לגישור – מה יקרה אם לא נפתור את המשבר, והצדדים יגיעו לבית המשפט? האם ישיגו את המטרות שהם מקווים להן בבית המשפט?
כן, ניתן לפנות לפרקטיקה בכל שלב, ולנסות להגיע להסכמות, גם אם הוגשה תביעה משפטית, ובוודא אם הוגשה "בקשה ליישוב סכסוך" ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או ליד בית הדין הרבני. גישור יסייע לצדדים להגיע להסכמות ביניהם ולהימנע מהכרעה משפטית בעניינם.
המגשרות יתנו מקום לתחושותיו של כל צד, ויבדקו מהם הצרכים שלו. יבהירו שהגישור הוא רצוני, ובכל שלב בתהליך אפשר לבחור לסיים את התהליך. כמו כן, ינסו המגשרות לבדוק ממה נובעת ההתנגדות לתהליך? האם יש חשש מהתהליך עצמו, תחושת חוסר ביטחון ופער כוחות מול הצד השני? חוסר רצון להתגרש?
בסיום תהליך הגישור ייכתב הסכם גישור מפורט. ככל שהתהליך הוא לפרידה וגירושין, ייכתב הסכם גירושין מלא, הנותן מענה לכל הנושאים שיש לקבל בהם החלטות בהקשר לפרידה ולגירושין.
לאחר שהצדדים יעברו על ההסכם ויאשרו אותו, הם יחתמו עליו, וגם המגשרים, ואז יש להגיש את ההסכם לקבלת תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
יש סוגי הסכמים שחייבים לקבל תוקף פסק דין, כגון הסכם גירושין, הסכם ממון בין בני זוג, הסכם הנוגע לילדים.
יתרונות בולטים של הגישור באוניברסיטה הם שהגישור הוא ללא עלות, הגישור מתבצע על ידי מגשרת מקצועית ומנוסה ביחד עם מתמחה בגישור שהיא סטודנטית לתואר שני במחלקה לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה.
החיסרון שלעתים מרתיע, הוא ששלוש סטודנטיות נוספות יצפו בגישור, ילמדו מהמקרה שלכם כיצד לגשר, ויחשבו ביחד עם המגשרות איך לקדם את התהליך הגישור.
אכן, יש זוגות שבהתחלה חשים לא בנוח, ואף מתייחסים לכך שצופים בהם. אבל ברוב המוחלט של המקרים המגיעים אלינו, המגושרים מתרגלים במהירות לעניין, מתרכזים בתהליך הגישור, וכלל לא מתייחסים לכך שצופים בהם. חשוב להדגיש, שכל הסטודנטיות והמגשרות חותמות על הסכם הכניסה לגישור, הכולל חובת סודיות מלאה!
