מחזור ב' חוזר הביתה: 43 שנים, ומפגש אחד שמעלה זכרונות
43 שנים חלפו מאז סיום הלימודים, ובוגרות ובוגרי המחזור השני של בית הספר לרפואה ע"ש ג'ויס וארווינג גולדמן התכנסו למפגש מחזור ראשון, שחיבר אותם מחדש אל ספסל הלימודים, אל המקום שבו הכול התחיל, ואל הזיכרונות שנשמרו כל השנים.
ב 10 בנובמבר 1982 נערך טקס הסיום של מחזור ב', רגע שסימן את היציאה לדרך מקצועית ואישית חדשה. בדיוק 43 שנים לאחר מכן, ב 10 בנובמבר 2025, התקיים המפגש הראשון של המחזור מאז סיום הלימודים, מפגש שהחזיר את הבוגרות והבוגרים אל המוסד שבו עוצבו, ואל האנשים שאיתם חלקו פרק משמעותי ומכונן בחייהם.
כבר בכניסה הורגשה התרגשות גדולה. בוגרים שלא התראו מאז סיום הלימודים מצאו זה את זו מחדש, כאילו הזמן לא עבר.
החלק הפורמלי של המפגש התקיים בפקולטה, ונפתח בפגישה עם דיקנית הפקולטה, פרופ' רלי הרשקוביץ, שקיבלה את פני המחזור. פרופ' הרשקוביץ סקרה את השינויים והתהליכים המשמעותיים שעבר בית הספר לרפואה לאורך השנים, הציגה את יעדי הפקולטה לעתיד, וענתה על שאלות רבות מצד בני המחזור שביקשו לשמוע מקרוב על ההתפתחות מאז ימיהם כסטודנטים.
מהפקולטה המשיכו הבוגרים למרכז הרפואי סורוקה, למפגש וסיור עם ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל המרכז הרפואי , ששיתף את הבוגרים בהתפתחות בית החולים בעשורים האחרונים, והתמקד באתגרים איתם התמודד במהלך המלחמה, במיוחד לאחר פגיעת טיל במתחם.
במהלך הסיור בלט הקשר העמוק של המחזור למקום הכשרתו: חלק מבוגרי המחזור כיהנו כמנהלי מחלקות בסורוקה, ושניים מהם אף ניהלו את המרכז הרפואי. לצד מי שנותרו בסורוקה רבים מבני המחזור השתלבו בתפקידים בכירים ומובילים ברחבי מערכת הבריאות בישראל. תזכורת חיה לכך שהמחזור לא רק למד במקום הזה, אלא הוביל ועיצב את הרפואה בנגב ובמדינה במשך שנים.
בתום הסיור, המשיכו הבוגרים לחלקו הלא פורמלי של הערב במסעדה בבאר שבע. שם החלו לזרום הזיכרונות מתקופת הלימודים, האנקדוטות והסיפורים הקטנים, שרק מי שהיה שם באמת הבין. לצד הצחוק והנוסטלגיה, נאמרו מספר מילים לזכרם של חברי המחזור שנפטרו.
כשנגמר הערב, נשארה תחושה אחת חזקה שמלווה את מי שהיו שם: לא משנה כמה זמן עבר, לא משנה לאן החיים לקחו כל אחת ואחד, יש רגעים שבהם מספיק להיפגש שוב, כדי להבין שהקשר לא נותק לרגע, ושבית הספר לרפואה יישאר תמיד ביתם המקצועי הראשון.
