המחלקה לניהול ומדיניות ציבורית
המחלקה לניהול ומדיניות ציבורית: מצוינות אקדמית ומנהיגות מעשית
ברוכים הבאים למחלקה לניהול ומדיניות ציבורית, מרכז מצוינות אקדמי המשלב מחקר חדשני עם הכשרה מעשית.
מחלקתנו מובילה בתחומה בזכות גישה רב-תחומית המשלבת ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי בשטח.
אנו מתמקדים בפיתוח מנהיגים עתידיים בעלי חשיבה ביקורתית וכלים מתקדמים לעיצוב מדיניות ציבורית אפקטיבית.
סגל המחלקה, המורכב ממומחים מובילים בתחומם, מחויב להכשרת הדור הבא של מעצבי המדיניות ומנהלי המגזר הציבורי, תוך דגש על חדשנות, מצוינות אקדמית ואחריות חברתית.
חזון המחלקה
חדשות

החזרת בתי הזיקוק במפרץ חיפה לפעילות תהווה טעות אסטרטגית
נייר עמדה חדש של המכון למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב קורא למקבלי ההחלטות לנצל את אירוע פגיעת הטיל האיראני במתחם בזן במפרץ חיפה כנקודת מפנה – ולהאיץ את המעבר למשק אנרגיה חשמלי, מבוזר ומבוסס מקורות מתחדשים. מאחורי נייר העמדה פרופ’ נדב דוידוביץ, פרופ’ אופיר רובין, ד"ר טל אולוס ונועה ניימן.
לכתבה המלאה

חוסן חברתי והתמודדות עם משבר ה-7 באוקטובר: השוואה בין קבוצות בחברה הישראלית
חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. לכל מגזר צורת התמודדות שונה עם אירועי השבעה באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל". מחקרן של פרופ' אורנה לבינסון בראון (המחלקה לניהול ויישוב סכסוכים) וד"ר תהילה קלעג'י (המחלקה לניהול ומדיניות ציבורית) בחן את אופני ההתמודדות בין קבוצות אלו בחברה הישראלית, ומצא מהם הערכים החשובים ביותר בהתמודדות עם המצב ומה מבדיל בינינו?
https://www.bgu.ac.il/articles/social-resilience-and-engagement-with-the-october-7-crisis/

חרדים לאיכות הסביבה
מחקר חדש בהובלת מתן שטרית, דוקטורנט בפקולטה לניהול, ובהנחייתן של ד"ר תהילה קלעג'י וד"ר חן כהן, בחן כיצד ניתן לקדם אנרגיה מתחדשת ולהפחית את פליטת גזי החממה המזהמים באמצעות מקרה בוחן ייחודי מהקהילה החרדית. במסגרת המחקר נוצר קשר עם תושבים חרדים מקהילות שונות ברחבי הארץ ורואיינו מנהיגים דתיים מהקהילה החרדית לזרמיה השונים.
לקריאה

המכון הלאומי לחקר מדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: במשך 15 שנה הציבור שילם על הטבה לא אפקטיבית
במלאת חמש עשרה שנה לרפורמת המיסוי הירוק, קבוצת המחקר של פרופ' אופיר רובין, פרופ' סתו רוזנצוויג וד"ר אביב שטרן מהפקולטה לניהול ומבית הספר לקיימות ושינוי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדקו את השפעתה ומצאו כי החל מ-2016, השפעתו של המיסוי הירוק אופסה והוא הפך למעשה לחסר משמעות. נראה כי נהגים שרכשו מכוניות יעילות הגבירו בהדרגה את נסיעותיהם, כך שנוצר "אפקט ריבאונד" שהלך וגבר עד שאיפס לחלוטין את השפעת המס. בין השנים 2016 ל-2023 העניקה המדינה הטבה בסך של למעלה מ-84.3 מיליארד שקלים, אולם לא יצרה את החיסכון המבוקש באנרגיה או ברמות זיהום.
לקריאה

משקל המכונית ועבירות תנועה
ככל שמשקל המכונית רב יותר, כך גם הסיכוי שהנוהג בה יבצע עבירות תנועה.
לקריאה

לא קל להיות עצמאי בישראל
כתבה שפורסמה בגלובס של רו"ח איאד אחמד, מרצה במחלקה לניהול ומדיניות ציבורית.
לקריאה


