מעבדת אדם חברה סביבה

המחקר הנוכחי עוסק בחברה הבדואית בנגב, הנמצאת בשוליים החברתיים, הכלכליים והגיאוגרפיים של ישראל. הוא מציע נקודת מבט חדשה לבחינת מצבה של חברה זו והדינמיקה המתקיימת בה, לצד תובנות לגבי המשמעויות של מאפייני השתלבותה או אי-השתלבותה של החברה הבדואית בנגב בחברה הישראלית, וההשלכות הנובעות מכך על החוסן החברתי של ישראל כרכיב בביטחון הלאומי. במאמר נעשה שימוש בתאוריית השדות של בורדייה, בהתבסס על ממצאי סקר שיזם המכון למחקרי ביטחון לאומי, וכן במקורות נוספים. בהסתמך על התאוריה, המחקר בוחן את שלושת השדות העיקריים שבהם החברה הבדואית פועלת: השבטיות, הדת והמדינה. הוא בוחן גם את המאפיינים העיקריים של כל שדה, את ההון ואת השחקנים הפועלים בו. נוסף על כך הוא מדגים את הדינמיקה בין השדות במתח שבין שימור לשינוי, באמצעות ניתוח ארבע דוגמאות: השכלה גבוהה, ריבוי נשים (פוליגמיה), קריאת המואזין ותחנות משטרה. ממצאי המחקר העיקריים מלמדים כי היבטים רבים הקשורים באורח החיים של החברה הבדואית בנגב נקבעים כיום על ידי הנורמות השבטיות. עם זאת, בעשורים האחרונים גבר כוחה של הדת במידה משמעותית ביחס לנורמות השבטיות. לצד הדת התעצמה גם השפעת המדינה, תוך שהיא מאתגרת את כללי השבטיות ובמידה מסוימת גם את השדה הדתי. עם זאת, לעת עתה השפעתה של המדינה צנועה יותר מכוחם של שני השדות האחרים. השימוש בתאוריית השדות מאפשר את חשיפתם של כוחות הפועלים בחברה הבדואית ומביא להבנה טובה יותר של המורכבות הקיימת בה. (מתוך המאמר)