מעבדת אדם חברה סביבה

שאלת התיישבות הקבע של הבדווים ובמתכונתה העסיקה את הרשויות במדינת ישראל מאז הקמתה ולאורך כל שנותיה עד שלהי שנות החמישים של המאה הקודמת גרו הבדווים באוהלים ניידים ולא הביעו עניין במעבר להתישבות קבע. כיום מתגוררת ביישובים שהקימה המדינה עבור הבדווים בנגב מרבית האוכלוסיה המונה יותר ל240,000 איש, היתר 80,000 מתגוררים מחוץ לישובים המוסדרים. אחת הטענות המרכזיות קושרות זאת לאופי העירוני של היישובים ולכך שלא הוקמו לבדווים יישובים כפריים-חקלאים. המאמר סוקר את ההצעות השונות שניתנו לבדווים במטרה להבין את הרקע שלהן, את השיקולים אשר עמדו מאחוריהן וכן מדוע הן לא קודמו. ייבחנו גם השפעתם של שיקולים כלכליים, מדיניים, ביטחוניים, העלייה וההתיישבות היהודית, והיבטים הקשורים בארחות חייה של החברה הבדווית דאז.